נפגשו רב יצחק ורב נחמן ושוחחו בדברי תורה שעה ארוכה. כשנפרדו, ביקש רב נחמן: "יברכני, רבי"!

השיב לו רבי יצחק:

"אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין, וצילו נאה, ואמת המים עוברת תחתיו.

אכל מפירותיו, ושתה ממימיו וישב בצילו.

וכשביקש לילך אמר: "אילן, אילן! במה אברכך?

אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין;

שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה;

שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך – – –

אלא, יהי רצון, שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך".

אף אתה, במה אברכך?

אם בתורה, הרי (יש לך) תורה;

אם בעושר, הרי עושר;

אם בבנים, הרי בנים – – –

אלא יהי רצון, שיהו צאצאי מעיך (ילדיך) כמותך".

(תלמוד בבלי, מסכת תענית דף ה)