לילה אחד חלם האדם חלום..

הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוקיו

מולו בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו.

בכל תמונה שהבזיקה בשמיים הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול.

זוג אחד שלו והשני של אלוקיו.

כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות שבחול.

הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של עקבות לאורך הדרך,

הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו חזר הדבר על עצמו.

פנה האדם לאלוקיו ושאל:

אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך, תלך איתי לכל אורך הדרך,

אך הבחנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי, צעדתי לבד.

איני מבין מדוע בזמנים שהזדקקתי לך ביותר, עזבת אותי

ענה לו אלוקיו בקול אוהב:

בני היקר, אוהב אותך ולעולם לא אעזבך, באותן תקופות שבהן היה רב סבלך,

כשאתה רואה רק זוג אחד של עקבות, לא היו אלה עקבותיך,

היו אלה עקבותיי שלי עת נשאתי אותך בידיי"